כתובה תוקנה "על מנת שלא תהא קלה בעיניו להוציאה".
טעות נפוצה היא כי בתי הדין אינם מחייבים גבר בכתובה
מקרה כזה הגיע לפתחו של ביה"ד הרבני האזורי בנתניה, במסגרת תביעתו של בעל לגירושין – במסגרת טען כי אשתו מרדה בו מתשמיש המיטה וכן נהגה לקללו ומשכך איבדה את זכותה לכתובה.
בהקשר זה קבע ביה"ד כי משום שהבעל תבע גירושי – הרי שמוטלת עליו חובת תשלום הכתובה אלא אם יוכיח כי האשה היא שגרמה להרס הבית
בפסק דינו (מיום 29/7/18) קבע ביה"ד כי האיש לא הוכיח טענתו לפי מרדה האשה מתשמיש
וכי גם אם קיללה אותו, הרי שאם קיללה אותו כתוצאה מריב ומדון, תוך כדי מריבה – הרי שלא לכך כיוונו חכמים.
בעניינם של הצדדים קבע ביה"ד כי גם אם האישה קיללה את הבעל הדבר אינו נובע מחמת אופיה, תכונותיה והתנהגותה אלא מחמת צערה ומחמת מריבה – ולכן לא הפסידה דבר מזכויותיה.
לפיכך חייב ביה"ד את הבעל בתשלום כתובה בסך של 250,000 ₪.