מאז 19/7/17, עת באה לעולם הלכת ביה"מ העליון (בע"מ 919/15) אשר קבעה כי חיוב הורים במזונות ילדיהם החל מגיל 6 יחול על שני ההורים יחדיו (בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות ואופן חלוקת זמני השהות ביניהם ביניהם) עסקו בתי המשפט רבות בשאלה – האם הלכת בית המשפט העליון מצדיקה דיון מחדש בשאלת מזונות ילדים שכבר הוכרעה בפסק דין או הוסכמה בין הצדדים.
היו שגרסו כי אין מקום להחיל ההלכה החדשה על פסקי דין (קרי: אם המזונות נקבעו בפסק דין – אזי לא ניתן לשוב ולדון בהם)
והיו שגרסו שרק כאשר מדובר בהסכמי גירושין אזי אין לאפשר פתיחה מחדש של סוגיית המזונות – וזאת מתוך רצון לשמור על חופש החוזים ומתוך הנחה כי בעת חתימת ההסכם ידעו הצדדים כי המצב המשפטי עלול להשתנות ואף מן הטעם כי הסכם גירושין הינו מורכב וכולל בחובו הסכמות רבות ושונות הכרוכות אלו באלו.
והיו שגרסו כי ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיקה בחינה מחודשת של שיעור המזונות בין אם נקבעו בהסכם ובין אם נקבע בפסק דין.
בקצרה יוסבר כי בהתאם להלכה (המצב המשפטי) שנהג עד היום – ניתן היה לפתוח ולדון מחדש בשאלת המזונות אם נתקיים שינוי נסיבות מהותי כזה שלא ניתן היה לצפותו מראש בצרכי הקטינים ו/או ביכולות הצדדים.
ביום 17/9/18 נתן ביה"מ המחוזי בלוד את פסק דינו בסוגיה זו.
באותו מקרה דובר על זוג הורים אשר חתמו על הסכם גירושין בשנת 2015, במסגרתו התחייב האב לשלם לאם, סך של 7,000 ₪ לחודש, בגין מזונות 2 ילדיהם.
כשנתיים ימים לאחר מכן, הגיש האב תביעתו להפחתת מזונות, בה טען כי ההלכה החדשה שנקבעה ביום 19/7/17 בביה"מ העליון, מצדיקה, כשלעצמה, פתיחת ההסכם והתחשבות ביכולותיה של האם ובחלוקת זמני שהותם של הילדים בין ההורים.
בפסק דינו קבע ביה"מ המחוזי כי במטרה להביא לאיזון בין זכות האב לשוויון לבין עקרון סופיות הדיון הרי שיש לבחון את הטענות לשינוי נסיבות בעין פחות ביקורתית המאפשרת התערבות בשיעור המזונות גם בשינויים עובדתיים פחות מהותיים מאלו שנדרש בעבר.
על פי פסק דינו של ביה"מ המחוזי יש לפעול ב – 2 שלבים.
תחילה יש להוכיח שינוי נסיבות עובדתי ורק אם יוכח שינוי שכזה, יהא על ביה"מ להעריך ולשקול את הדברים לאור המצב המשפטי כיום.
ויודגש – לא כל שינוי נסיבות עובדתי יגרור מיד קבלת התביעה להפחתה ובתי המשפט ידרשו לנקוט זהירות יתירה בבחינת תובענות שעניינן הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם.
עוד מדגיש ביה"מ כי פסק דינו מתייחס רק למזונות שנקבעו בהסכם, ואינו חל על מזונות שנקבעו בפסק דין.
בעניינם של הצדדים, טען האב לשינוי נסיבות בהכנסותיו אשר ירדו באופן ניכר ושאף נקלע לחובות אלא שביה"מ קבע כי בענין זה לא הצליח האב להוכיח שינוי נסיבות.
למרות האמור החזיר ביה"מ הדיון לביה"מ לענייני משפחה על מנת שיבחן את טענות האב לשינוי נסיבות בצרכי הקטינים.