מזונות
עו"ד הוכהויזר יהודית

עו"ד הוכהויזר יהודית

דיני משפחה | ייפוי כוח מתמשך | צוואות וירושות

עיקולים בתיק הוצל"פ

החוב אינו דורש קיומו של חוב פסוק ע"מ לפתוח בתיק הוצל"פ אלא מסתפק בקיומו של פסק דין.

בימ"ש לענייני משפחה בחיפה (ע"ר 11066-04-11) דחה ערעור על החלטת רשם

ההוצל"פ לפיה הותיר עיקול על דירת חייב על כנו, שעה שהחייב משלם את דמי

המזונות השוטפים ולא קיימת יתרת חוב בתיק.

 

ביה"מ קבע כי:

לראש ההוצל"פ סמכות להטיל עיקול בגין חיוב עתידי במזונות.

כאשר נקבע כי על אב לשלם סכום מזונות חודשי עבור ילדיו הרי שהחיוב הוא עד הגיע

כל אחד מהקטינים לגיל 18 שנים.

חיוב זה מקבע את מעמד הקטינים כזוכים ואת האב כחייב – וזאת בהתאם להוראות

סעיף 1 לחוק ההוצל"פ.

החוב אינו דורש קיומו של חוב פסוק ע"מ לפתוח בתיק הוצל"פ אלא מסתפק בקיומו

של פסק דין.

המחוקק לא הגביל את שקול דעתו של ראש ההוצל"פ בהטלת עיקול רק בקיומו של

חוב פסוק, אלא הותיר לשיקול דעת ראש ההוצל"פ להטיל עיקול גם כאשר לא הצטברה

יתרת חוב בתיק המזונות.

יתרה מכך אף בהתאם להוראות סעיף 45 ג' לחוק ההולצ"פ הרי שניתן להטיל עיקול

מתחדש גם על נכסי חייב ו/או אשר יגיעו לידי החייב תוך שנה, וזו אינה מוגבלת בזמן.

הרציונאל העומד מאחורי סעיף זה הינו לייעל ההליכים בתחום הרגיש של גביית מזונות

המשולמים לקרובים מדרגה ראשונה, כאשר החוק משמש מגן מפני פקיעת תוקף של

עיקול וסיכולו העתידי ומניעת הצורך לשוב ולהטיל עיקולים על נכסי החייב ומשכורתו

על מנת להבטיח תשלום דמי מזונות.

תיקי מזונות בהוצל"פ שונים מתיקים אחרים במובן זה שהחוב בהם מתחדש מידי תקופה

מסוימת. הבדל זה מחייב התאמה בנוגע לאופן הטלת העיקולים לגביית מזונות.

 

וכך קבע ביה"מ:

"בענייננו, אין חולק, כי המערער עומד בתשלום המזונות השוטפים מכח פסק הדין וכי

אין כלפיו יתרת חוב בתיק ההוצל"פ. אין חולק, כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעניק

הגנה לקנין הפרט והגנה זו חלה גם על החייב. אך גם אין חולק, כי זכותם של הקטינים,

במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כי יובטח תשלום מזונותיהם. הלכה היא, כי

חובתו ותפקידו של בית המשפט לעמוד על משמר כבודם וטובתם של קטינים ולאמץ

כלים וערובות אשר יבטיחו את מימוש זכויותיהם של קטינים. "

לאור האמור ומשהמערער לא הצביע על הכבדה בפועל הנגרמת לו מהשארת העיקול

ברישום, קבע ביה"מ כי החלטת רשם ההוצל"פ הינה במסגרת שיקול הדעת המסור לו

והיא סבירה, מידתית וצודקת.

אם זאת קבע ביה"מ כי על רשם ההוצל"פ לשקול, בהמשך ועפ"י בקשה שתוגש לו, עד

מתי יוטל העיקול ברישום על הדיר, (האם עד לבגרותם של הקטינים), האם יש להגביל

הרישום עד לסכום מסוים?, האם קיימים כלים אחרים הפוגעים פחות בחייב כדי

להבטיח מזונותיהם? והאם קיימים אמצעים נוספים, חלופיים, העומדים בפני הקטינים

להבטחת מזונותיהם.

 

שיתוף

שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן